בעשור האחרון חלו שינויים בהרכב האוכלוסייה באירופה, ויהודים רבים מרגישים את רוחה הרעה של האנטישמיות מרימה את ראשה, מכיוונים חדשים. מאמר זה מציג לישראלים איך ה-ETIAS או הויזה לאירופה, נוצר כחלק מהפתרון של הממסד האירופאי לפתור את הבעיה ואיך נולד הצורך להכיר ולזהות את כל מי שנכנס ליבשת.
הסיבות לחזרתה של האנטישמיות
בהסתכלות על התהליכים שהובילו את אירופה להכיר בנחיצות ה-ETIAS, חשוב לדעת שבשנת 2015 כמות המהגרים לאירופה ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הגיע לשיא ועמד על כמיליון בני אדם בשנה. ב15 שנה האחרונות אירופה חוותה גלים של הגירה מוסלמית נוכח מלחמות, נפילת משטרים ומה שכונה בזמנו האביב הערבי. השינוי הדמוגרפי הזה הוביל לדיון ציבורי אודות הגירה ותקנות בטחון. אירופה שינתה את פניה במהירות רבה יותר משאמצעי האבטחה היו ערוכים ולפתע נוצר כורח לשמור על הגבולות, בין אם באויר, בים או ביבשה.
אירופה האחרת
כל מדינה באירופה חוותה את משבר הפליטים אחרת וכל אחת נקטה בתקנות וחוקים שונים על מנת להתמודד ראשית עם מחנות הפליטים, אח"כ עם ניסיון ההשתלבות בקהילה ולבסוף בפערים התרבותיים בין חברות שמרניות, פטריארכליות לבין אירופה המודרנית והחילונית.
יש מדינות שהצליחו יותר במציאת מקומות עבודה ושילוב המהגרים ויש כאלה שעד היום יש בתוכם גטאות של הקבוצות האתניות השונות, שעם חלק מהן מתקשה המשטרה המקומית להתמודד. כתוצאה מכך, באירופה ישנה עלייה נרחבת של מפלגות הימין, הקצנה פוליטית של כל הצדדים, עלייה עקבית של פעולות טרור וטירגוט אנטישמי של מוסדות יהודיים.
עשור של גלי טרור
עוד בטרם ההגירה של המוסלמים לאירופה חוו היהודים באירופה אנטישמיות, אך לפי מחקרים הנוגעים לאנטישמיות של ימינו יש קשר ישיר למהגרים ממדינות האסלאם, וכמובן לסכסוך הישראלי-ערבי. אירופה המערבית השתפרה מאוד באיסוף מידע ונתונים אודות פשעים נגד מוסדות יהודים אך הבעיה המהווה נטל כלכלי של אבטחה ודורשת רפורמה מהותית.
ישראלים המבקרים באירופה צריכים לדעת שבעשור האחרון חל שינוי ברחוב האירופאי. הפגיעות האנטישמיות מתרחשות במרחב הציבורי, לפעמים הן מילוליות ולעתים פגיעות פיזיות ממש ומתרחשות בכל אירופה, בעוד הממשלות מנסות למצוא פתרונות כלשהם למצב הבעייתי. מפלגות ימין קיצוני וניאו-נאצים לא נעלמו מהמפה הפוליטית אך היהודי האירופאי (ולא רק הוא) חושש מצעירים ממדינות ערב ואירופה כולה מבינה ששינוי חשיבתי מתבקש – מכאן החל הצורך ב-ETIAS.
הצורך בפתרון כולל ומקיף
נוכח ההתקפות המתמשכות, בית הדין האירופאי לצדק, יחד עם שרים מכל רחבי היבשת יצאו בהצהרה משותפת שיש לגנות, למנוע ולהילחם בכל סוגי האלימות נגד קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, לפי אמונתם או כל דעה קדומה אחרת. החלה הכרה ממסדית שגובתה באמירות מפורשות של מנהיגי מדינה בכירים שיש בעיה חדשה באירופה ששמה "איסלאם פוליטי" שעומד מאחורי מתקפות אנטישמיות בכל רחבי אירופה, ויש להבין איך פותרים אותה, כי אסור בשום אופן שאירופה תשנה את פניה.
להגן על אירופה מבפנים
נשיאת הועידה האירופאית, אורסולה וון דר ליידן אמרה: "אנו רוצים לראות חיי יהודים משגשגים בלב הקהילות שלנו. אנו מציעים אסטרטגיה שונה לגבי איך מגיבים לאנטישמיות. אירופה רק תצליח ותשגשג כשהקהילות היהודיות יחושו בטחון." קודמה בתפקיד, זאן קלוד יונקר אמר: " עלינו לדעת מי חוצה את הגבולות שלנו. ככה נדע מי עושה את דרכו לאירופה עוד בטרם יגיעו."
להיות יהודי באירופה של ימינו
יש חשיבות רבה בהכרה של הממסד האירופאי בבעיות עמן מתמודדים יהודי אירופה בחיי היום-יום. לפי סקרים מהזמן האחרון, 9 מתוך 10 יהודים מרגישים שחלה עלייה באנטישמיות בארצם, 85% רואים בכך בעיה רצינית מאוד. 38% שקלו להגר מכיוון שאינם חשים בטחון באירופה יותר.
בנוסף ליהודים, ההגירה ממדינות ערב משפיעה על קבוצות אתניות נוספות שחשות איום אף הן. במדינות מסוימות באירופה כולל שבדיה ודנמרק דווח כי תקפו נשים על עצם הליכה לבד, בלילה או בלבוש מסוים "לא הולם". בשלב זה כבר אין דרך להכחיש כי אורח החיים האירופאי מצוי תחת מתקפה. הצורך של המדינות בבחינה מדוקדקת של המהגרים נראה לא רק חשוב, אלא חיוני וקריטי.
למה דווקא ה-ETIAS?
הסיבה העיקרית העומדת מאחורי הצורך בכינון ה-ETIAS היא ביטחונית. כפועל יוצא ממשבר המהגרים ומתקפות הטרור שהתפשטו באירופה, החליטה הועידה האירופאית לקדם את התוכנית של אשרת הכניסה של ה-ETIAS, על מנת לנהל טוב יותר מעברי גבול וליצור שיטה בה ניתן לזהות מראש אדם שיש לו כוונות לפגע או שמהווה סיכון בטחוני, עוד בטרם יכנס בגבולותיה של אירופה.
טופס ה-ETIAS יאפשר בדיקת רקע מפורטת של כל מועמד להיכנס לכל אחת ממדינות שנגן. מתוך שיטת איסוף מידע זו, האיחוד האירופאי יוכל למנוע איומים ביטחוניים עוד בטרם יתהוו. המערך הזה יתרום למדינות האיחוד בכמה אופנים ובכך יהפוך הביקור באירופה להרבה יותר בטוח, לא רק לאוכלוסיות ספציפיות, אלא לכולם.
